חלום הוא חלום לאומי!
חלום המשותף להרבה אנשים, חלום שמחירו יקר, אך ניתן לממשו.
שלא יהיו פיגועים?
תמיד יהיו אנשים שחלומם הוא הגירסה ההפוכה, שהמטרה המרכזית המנתבת את שביל חייהם ואת צורת מחשבתם המעוותת, היא קיצור פתיל חייהם של אנשים חפים מפשע.
אני ובני משפחתי ספגנו מהלומה כבדה מידם של אותם מרצחים, וכמונו גם משפחות רבות אחרות בישראל.
אחי האהוב אסף שהיה יומיים לפני חופשת שחרור, נרצח והוא רק בן 21.
בקושי הספיק לטעום את טעם החיים.
בקושי הספיק לחלום!
אני נפצעתי פצעים אנושים, אבל אני חיה, ויש לי חלומות!
אנחנו מנסים ללקט את הרסיסים ושבריהם ולאחותם לידי תמונה שלמה וחלקה, אך ללא הצלחה.
אנחנו חיים בידיעה שהתמונה סדוקה. לעולם לא ניתן יהיה להחזירה למצבה הקודם, ובעיקר, חסרה בה חתיכה,
ולחיות עם חתיכה חסרה זה כמעט בלתי אפשרי.
החיים מעולם לא ישובו להיות כשהיו.
אין לאף אחד חלום כמו שלי. להתעורר מהמציאות ולגלות שהכל היה רק סיוט, ואז לחזור לחלום.
חלום כזה נקרא בשפה המקצועית "חלום שקוף". חלום שבמהלכו אני מודעת לכך שאני חולמת,
ואני מסוגלת לעצב חלומותי כאילו כתבתי תסריט לסרט שאני מככבת בו.
אני יכולה לכתוב מספר תסריטים.
בחלום שלי אני מזיזה את מחוגי השעון וחוזרת אחורה בזמן לשנת 96' ל-4 במרץ, פורים, דיזינגוף סנטר.
בחלום שלי יורד גשם בפורים, כמו בכל שנה. הגשם מקשה על מלאכת הרצח, הפצצה לא
מתפוצצת.
בחלום שלי המחבל מפוצץ את עצמו. עקב תקלה איש לא נפגע ולא נגרם נזק.
בחלום שלי החלטנו אמא, אסף ואנוכי שצפוף מדי בדיזינגוף סנטר, פורים, מלא אנשים וילדים מחופשים והחלטנו לטייל במקום אחר.
בשעה 15:45 אמא , אסף ואני, מסיימים לאכול ויוצאים מדיזינגוף סנטר. החלטה גורלית אחת תציל את חיינו.
החלום שלי הוא לפנות ימינה במקום שמאלה, לכיוון הבנק ומעבר החציה.
לברוח מספיק רחוק מהפיצץ האדיר מאחורינו.
בחלום שלי החלטנו לבסוף אסף ואני לפנות שמאלה, אבל עמדנו מרוחקים ממעבר החציה.
בחלום שלי עמדנו אסף ואני ליד מעבר החציה,
הפצצה התפוצצה,
אבל ההדף התפזר באופן שבו לא יכול היה לפגוע בנו.
בחלום שלי הפצצה התפוצצה,
פגעה בנו,
אבל אנחנו משתקמים.
זה רק בחלומות!!!
אפשרויות התסריט בחלום שלי הן רבות.
אני הולכת מהקל אל הכבד, מהכלל אל הפרט, מהספקולציות של אם ואם,
אל האמת המרה,
ואני מתעוררת מחלום שעליו יש לי שליטה מלאה,
אל מציאות שהיא סיוט."
מיטל סרפר
האמן גבי בן ז'אנו יצר מיצב. אסף – חפציו ופעמון אזעקה. מיטל – מדברת למצלמה
מיטל סרפר נולדה בשנת 1969 בתל אביב, בת בכורה להוריה שושנה ודב וקס.
לאחר מכן נולדו להם עוד שלושה בנים. שרון. אסף ואיתן.
ילדותה עברה עליה בחולון בבית הספר היסודי "בן צבי" ובבית הספר התיכון "קוגל".
את שירותה הצבאי סיימה עשתה כמש"קית חינוך בחיל המשטרה הצבאית וסיימה בדרגת סמלת.
לאחר השירות הצבאי סיימה תואר ראשון בהיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.
בפורים 1996, חצתה מיטל בחברת אחיה אסף את מעבר החצייה שליד דיזינגוף סנטר בתל אביב בעת שהתרחש שם פיגוע התאבדות.
במהלכו נהרגו 12 אזרחים – ילדים ומבוגרים חייל אחד.
אחיה של מיטל – אסף. יהי זכרו ברוך.
מיטל נפצעה קשה מאוד ורגלה השמאלית נכרתה.
מיטל סיימה את לימודיה לתואר השני באוניברסיטת בר אילן בחוג למידענות.
מיטל ממשיכה במהלך החיים אך אותות אותו פיגוע נשארו חרוטים בנפשה לנצחץ
חלומה של מיטל סרפר, הווה חלק מהתערוכה יש לי "חלום – דרך המלך אל הלא מודע" פרוייד
22 אישים חולמים. 22 יוצרים יוצרים.
אוצרת. כנרת אביבי בלוך
בחסות ובהפקת עיריית חולון. ראש העיר. מר מוטי ששון. מנכ"ל העירייה. גברת חנה הרצמן.
תודה מיוחדת ליוזמת רעיון התערוכה. גברת דפנה כרמי שקורי.
